<h1>הפרדס לרש"י הלכ' יין נסך</h1>
<h2>דף צז.</h2>
ושל צמוקין אם מבושל הוא מותר לשתות הימינו. ובשמותר צריך לעשות [בו] כהילכות שכר של תמרים (למה) [כמה] שאמרנו. [ו]אם תאמר של צמוקין משונה הוא שכיון שהוא של ענבים יש לחוש משום יין נסך, אין לחוש כל עיקר והיתר גמור הוא, קל וחומר מיין מבושל, ומה יין מבושל שהוא יין מעולה מתחלתו כיון שנתבשל אין בו משום יין נסך שכך אמרו חכמים, אמר רב אשי הכי קאמר יין שלנו מבושל ביד גוים אינו צריך חותם בתוך חותם, מאי טעמא, נסוכי לא מינסיך. אלמא ברור הוא לרב אשי שאין מנסכין (משום) יין (נסך) [מבושל]. ואמר רבא יין מזוג יש בו משום יין נסך. (של) צמוקים (ו)של ענבים כשנתבשל שכר שלהן לא כל שכן שמותר והיתר הוא. [ו]אם אין מבושל [ו]מטילין דבש או דברים אחרים [נעשה כשכר] ומותר לשתות ממנו ומברך [עליו] שהכל נהיה בדברו. אבל אם אינו מבושל ואין מטילין [בו] שום דבר ואין מוסיפין בו הרבה מים אלא דבר מועט אסור לשתות ממנו. מה טעם מפני שמצינו שבמקום שאין יין, ואין יכולין להביא יין, שורין ענבים (או) [של] צימוקים במים מועטים ואומר עליו קידוש היום, שכך אמרו חכמים [ב"ב צ"ז ע"א] אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב אין אומר קידוש היום אלא על היין הראוי לינסך על גבי המזבח [ומצינו יין של צמוקים במקום שאי אפשר היה מתנסך על גבי המזבח] שכך שנינו [מנחות פ"ה ע"ב] שמן אנפקינון פסול. שמן שרוי שלוק מבושל ושל שמרי[ם] ושריחו רע לא יביאו ואם הביא פסול. [ב"ב שם] יין מזוג מגולה ושל שמרים ושריחו רע לא יביא, ואם הביא פסול, יין כושי כירק והלסטיון של מרתף ושל צימוקין הרי זה לא יביא, ואם הביא כשר. הכא נמי אפילו לכתחלה כשר ומברכין עליו ב[ורא] פ[רי] הג[פן] ומקדשים עליו קדוש היום לכתחלה בין בשבת בין בפסח [ו]בין בי[ום] ט[וב] ומבדילין עליו [ומברכין עליו] ואסרו ללוקחו מן הגוים ונוהגין בו מנהג יין לכל דבריו. ומי שאין לו יין בפסח יעשה של צמוקים כמו שפירשנו. [ו]לעניין קידוש היום בשבת ובפסח (ו)צריך [לבדוק ו]להביא צימוקין של כרם ישן שאין לו ערלה. שורין ענבים של צמוקים במים מועטים ואומר עליו קידוש היום.
